אספני הבדידות

אספני הבדידות

מחזה כמאת דוקומנטרי מעת ובבימויו של אריאל קריז'ופולסקי 2013.
ההצגה עלתה בבכורה בשנת 2012 בתיאטרון יפו.
לרכישת כרטיסים
מחזה מקורי מבית אנסמבל "La Panim" בו המציאות מתערבבת בחלום. סיפור של בדידות והתבדלות, של חריגים המנסים להיות כמו כולם, על דוגמת נערים מעליית שנות ה90' .

את ההצגה כתב וביים אריאל קריז'ופולסקי מתוך חוויה אישית שיצרה מחזה כמעט דוקומנטרי המציגה את סיפורם של רבים מעולי ברית המועצות ומספקת חומר למחשבה ומסר חשוב. 
המחזה רווי בהשאלות ספרותיות מתוף הומרוס, טולסטוי, לרמונטוב, המינגווי וסלינג'ר.  

* ההצגה מומלצת על ידי "תרבות לישראל" לנוער ומבוגרים.
העבודה נמשכה למעלה משנה בתנאים של מעבדה תיאטרלית. חקרנו את מושג האוטסיידר וחיפשנו סמלים ספרותיים, חזותיים ותיאטרליים שיכולים לתאר את העולם של האוטסיידר. עד שנרקם סיפורם של ארבעה נערים. דרך, מסעם לתוך מקורות מרד הנעורים והשלכותיו, בדידות וייחודיות. סיפור של בדידות והתבדלות, של חריגים המנסים להיות כמו כולם.
תקציר המחזה: 
דרך זיכרונותיו של חייל שניפצע אנו גולשים לתוך נעוריו, מכירים את הדמויות והאירועים שעיצבו את אופיו ורואים איך נרצחה תקוותו.
כריסטינה מגיעה לחברים שלה עם חבלות על פניה. החברים מחליטים לנקום. בסוף מסע הנקמה הזה אחד מהם ייהרג.

** בתמיכת קרן רבינוביץ'.
ציטוט מהמחזה:
"מקסים: עברו מאז כבר כמעט שבע שנים. והיום, אחרי שחרשתי את המדינה הזאת לאורכה ולרוחבה, אחרי שנהייתי קצין בכיר בפלוגה, כשהשפה העברית יושבת לי בפה ובלב בדיוק באותה המידה כמו גם השפה הרוסית... אני מבין, שכל חיי הייתי זר. זר במדינה הזאת וזר , באופן חסר תקנה גם במדינה הקודמת. זר, נקודה... השאלה היא, מתי הזרות הזאת התאכסנה בנשמתי? האם זה קרה ביום שבו יצאתי מהמטוס בנמל בן גוריון? האם זה קרה כשנכנסתי לכיתה של דוברי שפה לא מובנת? או שהכול קרה בלילה שבו נולדתי? ופתיתי השלג שנרמסו תחת רגלי הורי שהוציאו אותי מבית החולים, לחשו: " הוא לא שייך... "
לכתבות לחץ כאן

ביקורות

"הצגה מרעננת, משוחקת לעילא ומלאת תשוקה..."

(עיתון " TIME OUT תל אביב")
זאת הצגה מאוד חשובה. והיא חשובה לא רק לאלה המנסים להבין את נעוריהם על רקע העלייה... היא חשובה עבור כל מתבגר ועבור אלה שעלו ואלה שיעלו לישראל בעתיד. ועבור כל אלה השואלים את עצמם שוב ושוב: מי אני? איפה אני?..."

(מגזין אינטרנטי ReLevant)
קריז'ופולסקי חוקר את קו הגבול בין הריאליזם לתת-מודע באופן מרתק. לצד מוזיקה מקורית ושחקנים מעולים, מדובר בהצגה מצוינת שמצליחה להתמודד עם סוגיות משמעותיות..."

(עיתון "במחנה")
" ההצגה הזאת היא נקודה חשובה למחשבה, לאלה השייכים ולאלה אשר מרגישים שלא..."

(מגזין תיאטרון באינטרנט "מרתה יודעת")

יוצרים:

עיצוב במה:
תאורה:
אנדריי יודשקין 
מוסיקה מקורית,
עריכת סאונד: 
טטיאנה שיינקר , ולדיסלב דולביר
שחקנים: 
אריאל קריז'ופולסקי, כריס-כריס, פיליפ דומרב, ולדיסלב פסחוביץ'
צילום:
ולנטין קליינר, אלעד אקרמן, אלי לאון, סבטה קרופצקי 
מנהלת הפקה: כריס פיירוביץ'
תפאורה:
ולאד דולביר 
תלבושות:
וננה בוריאן 
איפור:
פליקס שטיין
Share by: